נדב הבר
Mulatu Steaps Ahead
כשהתחלתי לשמוע מוסיקה אתיופית בשנת 90, לא הכרתי את מולאטו אסטטקה. כשהתחלתי להופיע באירועי תרבות אתיופים בשנת 93, שמעתי את השם מידי פעם, כשמוסיקאים אתיופים אתם ניגנתי הזכירו אותו ביראת כבוד. ואז, בשנת 98, קניתי את הדיסק הרביעי בסדרה "אתיופיקס" המורכב כולו מהמוסיקה של מולאטו אסטטקה מראשית שנות השבעים. מאחר והרקע העיקרי שלי היה בג'אז, התחברתי מייד למוסיקה והרעיון שמאחוריה, וקיבלתי ממנה השראה עצומה כנגן. שמעתי את האלבום מאות פעמים, עד שהפך לחלק ממני.
Yegelle Tezeta:
בשנת 99 דיברתי עם מולאטו אסטטקה בטלפון, במטרה להקליט אלבום משותף, אך לצערי הגדול הדבר לא יצא לפועל. התחלתי לשמוע דברים חדשים תוך כדי שהייתי מנגן – כשניגנתי ג'אז הייתי שומע מוסיקה אתיופית, וכשניגנתי בחתונות אתיופיות, שמעתי ג'אז. בשלב מסויים נוצר צליל חדש אותו אני מנגן עד היום. האיש שהשפיע עלי ישירות, יותר מכל אחד אחר היה מולאטו אסטטקה.
מולאטו נולד באתיופיה בשנת 1943, יצא ללימודים באנגליה בגיל צעיר, למד מוסיקה בלונדון ולאחר מכן למד בארה"ב והיה חלק מסצנת הג'אז של ניו יורק בסוף שנות השישים. הוא חזר למולדתו והפך לאחד המוסיקאים החשובים, שהשפיע יותר מאחרים על הצליל המיוחד של המוסיקה האתיופית של תחילת שנות השבעים, המוסיקה המתועדת בסדרה המופלאה "אתיופיקס". מאז 2005 והסרט "פרחים שבורים", קיבלה הקריירה הבינלאומית של מולאטו דחיפה אדירה והוא מופיע ברחבי העולם עם הרכבים מעולים ומקליט אלבומים מקוריים ומרגשים. ב– 31 למאי הוא יופיע בישראל עם הרכב של מוסיקאי על אמריקאים וצרפתים, ולרגל ההופעה הזדמנה לי האפשרות לקיים אתו ראיון טלפוני.
לאיזה סוגי מוסיקה נחשפת בצעירותך באתיופיה ?
לסוגי מוסיקה רבים, לכל מה ששמעו ברדיו, מוסיקה אתיופית ומוסיקה מערבית. שמעתי כל מה שהיה בסביבה.
מתי החלטת להיות מוסיקאי?
כשלמדתי בתיכון באנגליה, היה תהליך שבית הספר עשה לכל תלמיד לבחון מה הכיוון המקצועי המתאים לו. כשהם דיברו איתי הם אמרו לי שמתאים לי לללכת לכיוון של המוסיקה. על בסיס זה החלטתי להיות מוסיקאי, והתקבלתי ללימודי מוסיקה בטריניטי קולג' בלונדון.
מתי התחלת לשלב סוגי מוסיקה שונים עם מוסיקה אתיופית?
אחרי לונדון, נסעתי לניו יורק. שם, לפני 42 שנים, פיתחתי את רעיון האתיו-ג'אז. הרעיון הזה היה לשלב את המוסיקה האתיופית עם סוגי המוסיקה האחרים אותם ניגנתי – ג'אז, מוסיקה לטינית ועוד. חקרתי את הסולמות השונים של המוסיקה האתיופית (טיזיטה, באתי, אמבסל ואנצ'י הויי נ.ה.) בניו יורק הקמתי הרכב בשם "החמישייה של מולטו אסטטקה", וכשחזרתי לאתיופיה – הבאתי איתי את רעיון האתיו-ג'אז והמשכתי לפתח אותו.
Yekermo Sew:
מה היתה הפעילות המוסיקלית שלך בימי שלטון ה"דרג" (1974-1991 – שלטון צבאי קומוניסטי בראשות מנגיסטו היילה מריים)?
הייתי חבר וועד של איגוד הג'אז הבינלאומי שקידם את סוגי המוסיקה השונים של מזרח אפריקה. תרמנו להפצת המודעות למוסיקה של מזרח אפריקה. כשאתיופיה קיבלה עזרה בינלאומית בתקופה בה היה רעב (1984) – ארגנתי מטעם הממשלה להקה של מוסיקה אתיופית מסורתית ונסענו ברחבי העולם להודות לכל מי שתמך בנו ולהפיץ את המוסיקה האתיופית.
בשנים האחרונות חלה עלייה תלולה בהתעניינות במוסיקה שלך ברחבי העולם. איך זה קרה?
אני רוצה להודות לבמאי ג'ים ג'רמוש, איש מיוחד ויצירתי. הוא שילב את המוסיקה שלי משנות ה-70 כפס הקול לסרט שלו "פרחים שבורים". הסרט הופץ ברחבי העולם, ואיתו התפשטה ההתעניינות במוסיקה שלי. אנשים רבים ראו את היופי של המוסיקה בזכות הסרט.
בשילוב "אתיו ג'אז" – מה הוא המרכיב האתיופי?
אני מתבסס בכל מה שאני עושה על הסולמות האתיופים שמורכבים מחמישה צלילים כל אחד. כל צליל הוא בעל משמעות מיוחדת – אני קורה להם "חמישה צבעי צליל". בכל מה שאני עושה, אני דואג לכך שחמישה הצבעים המיוחדים למוסיקה לא ילכו לאיבוד. כאשר עושים את זה אפשר לשלב הרבה סגנונות שונים, ועדיין שומרים על הצליל האתיופי הייחודי
איזה מסר אתה רוצה להעביר במוסיקה שלך?
אני רוצה להפיץ את המורשת המוסיקלית האתיופית, ואני רוצה גם לגעת בכל סוגי המוסיקה, ולכן המוסיקה שלי שייכת לזרם של מוסיקת עולם. מוסיקה שנוגעת בכל בני האדם.
…
אלבומו האחרון של אסטטקה, ממנו יורכב חלק משמעותי מההופעה המתוכננת לישראל, הוא יצירת המופת האישית של יוצר סגנון ה"אתיו-ג'אז". באלבום הזה, שהוקלט עם נגנים מובילים מרחבי העולם לפני כשנה, פורש מולאטו אסטטקה את חזונו המוסיקלי ארוך השנים. על רקע "חמישה צבעי הצליל" המאפיינים את המוסיקה האתיופית, משלב מולאטו עיבודים המושפעים מג'אז אמריקאי (בקטעים רדקליף, אסוסה, מולדת), מקצבים לטיניים (הדרך לניס, בוגאלו, אייפרם), ומקצבים מערב אפריקאים (אפריקה הירוקה). החזון של מולאטו אסטטקה הוא חזון אתיופי – אוניברסאלי – שילובה של אתיופיה בעולם על בסיס של כבוד הדדי ורב תרבותי.
Green Africa:
החזון המוסיקלי של אסטטקה הוא גם חזון של שיתוף. המוסיקה שבאלבומו מבוססת על הקשבה הדדית ומאמץ משותף של כל הנגנים ליצירת הצליל המשותף המיוחד לכל קטע. קטעי הסולו אינם קטעי סולו חופשיים, אלא קטעי סולו המשרתים באופן מוחלט את המאמץ הקבוצתי. הסולן תומך בהרכב ולא להפך. בכך שונה האלבום מאלבומי ג'אז רבים השמים את הדגש על יכולת האילתור האינדיוידואלית של כל סולן. מבחינה זו מזכיר האלבום את הפרויקטים המשותפים של מיילס דייויס עם המעבד גיל אוונס משנות החמישים, פרויקטים ששמו את הדגש על צבעי הצליל המשותף, ולא על יכולת סולו וירטואוזית. כפי ששם שימשה החצוצרה של דייויס כמרכיב צבע חשוב, כך גם נגינת החצוצרה, סקסופון ו-ויברפון באלבום של אסטטקה, היוצרים צליל שלם ויחודי כחלק מההרכב כולו. זהו אלבום המעניק לשומעיו חוויה חזקה יותר עם כל שמיעה נוספת, בשל רבדיו הרבים ומורכבותו העמוקה.
Motherland:
ההקשבה לאלבום החדש של מולאטו אסטטקה היא חוויה מרגשת ומעודנת. מרגע הישמע הצליל הראשון של החליל ב – "רדקליף" ועד לצלילים האחרונים של החצוצרה ב- "מולדת" – נשטף המאזין בצלילים חמים, מעט מלנכוליים, ובעושר רב של על האלמנטים המוסיקליים – מלודיות חזקות, מקצבים מורכבים, הרמוניות מקוריות וצירופי כלים משתנים היוצרים צבעי צליל מגוונים. ללא ספק, זה הישג מוסיקלי אדיר למולאטו אסטטקה ושותפיו, ומבטיח חוויה נהדרת לקהל שיזכה לשמוע ולראות את האגדה החיה בהופעה בישראל.
כרטיסים במתנה!
מולאטו אסטטקה יופיע ביום שלישי ה- 31.5 במועדון הבארבי בת"א. שני כרטיסים בודדים יוגרלו בין המגיבים והמגיבות! הפעם נשמח אם תשימו קטעי יוטיוב יפים של ג'אז מרחבי העולם…
